347 אָמַר רִבִּי אַבָּא, כְּשֶׁהַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה דִּין בַּשָּׂרִים שֶׁל מַעְלָה, מַה כְּתִיב, ישעיהו ל״ד:ה׳ כִּי רִוְּתָה בַּשָׁמַיִם חַרְבִּי. וְכִי חֶרֶב אִית לַיְיָ'. אֶלָּא אָמַר רִבִּי יִצְחָק, חֶרֶב אִית לֵיהּ, דִּכְתִּיב, ישעיהו ל״ד:ה׳ חֶרֶב לַיְיָ' מָלְאָה דָּם. וּכְתִיב ישעיהו ס״ו:ט״ז וּבְחַרְבּוֹ אֶת כָּל בָּשָׂר.
348 אָמַר רִבִּי אַבָּא, הַחֶרֶב הַזֶּה הוּא הַדִּין שֶׁעוֹשֶׂה, דִּכְתִּיב, דברי הימים א כ״א:ט״ז וַיַּרְא דוד אֶת מַלְאַךְ ה' עוֹמֵד בֵּין הָאָרֶץ וּבֵין הַשָּׁמַיִם וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ. וְכִי חֶרֶב שְׁלוּפָה הָיְתָה בְּיַד הַמַּלְאָךְ, אֶלָּא, שֶׁהָיְתָה הָרְשׁוּת נְתוּנָה בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת דִּין.
349 וְהָא אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, אָמַר לִי מַלְאָךְ הַמָּוֶת, אִי לָאו דְּחֵיְיסְנָא לִיקָרָא דְּבִרְיָיתָא, פָּרַעְנָא לְהוּ בֵּית הַשְּׁחִיטָה, כַּבְּהֵמָה. אָמַר רִבִּי אַבָּא, כֹּלָּא מִשּׁוּם דְּאִתְיְיהִיב רְשׁוּתָא בִּידֵיהּ, לְמֶעְבַּד גְּמַר דִּינָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, יהושע ה׳:י״ג וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ, הָרְשׁוּת נְתוּנָה בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת דִּין. אִי הָכִי מַאי דברי הימים א כ״א:כ״ז וַיָּשֶׁב חַרְבּוֹ אֶל נְדָנָהּ. אָמַר רִבִּי אַבָּא, שֶׁנֶּחֱזַר הַדִּין לְבַעַל הַדִּין, וְהָרְשׁוּת לְמִי שֶהָרְשׁוּת שֶׁלּוֹ.
